השופט י' עמית:
תמצית העובדות הצריכות לעניין
1. ענייננו בסכסוך-רבתי שהחל לפני כחמש עשרה שנים בין בעלי מניות בחברה המרכזית לשקילה בע"מ (להלן: חמ"ל או החברה). המניות בחמ"ל נחלקו עם ייסודה בשנת 1994 בחלקים שווים בין שתי חברות - א. בלדן אחזקות בע"מ (להלן: בלדן) שבשליטת צח אורני (להלן: צח), ובלניש אחזקות בע"מ (להלן: בלניש) שבשליטתם של ה"ה: מיכאל גרוס ואביו גבריאל (גבי) גרוס (להלן: גרוס). החברה עסקה בשיווק מאזני גשר למשאיות בתנאי ליסינג, והשירות ללקוחות החברה ניתן על ידי חברה בשם צח אורני שירות מכירה וייצור מאזנים בע"מ (להלן: חברת אורני), שבשליטת צח. אין חולק כי צח ואביו ראובן אורני, היו בעלי הידע הטכני הקשור בייצור ובהרכבה של המאזנים, ושימשו כקבלן ראשי של החברה לכל עבודות הייצור, ההקמה והשירות של מאזני הגשר שהחברה שווקה.
בשנת 1996 דוללו החזקות שתי החברות בחמ"ל (להלן: הדילול הראשון), כך ששליש מהמניות הוקצו לחברה נוספת בשם תבנית אמרלד שירותי מימון בע"מ (להלן: אמרלד) שבשליטת יוסי קצב (להלן: קצב) ואשתו, שהיא אחותו של מיכאל (מיקי) גרוס ובתו של גבי גרוס. החל משנת 1996, מניות חמ"ל הוחזקו אפוא על ידי שלוש החברות בחלקים שווים ביניהן, כך שצח החזיק בשליש ממניות החברה באמצעות בלדן, בעוד משפחת גרוס המורחבת החזיקה בשני שליש ממניות החברה באמצעות בלניש ואמרלד.
מערכת היחסים בין צח לבין בעלי המניות האחרים התערערה במהלך שנת 1999, וביום 1.2.2000 הודיע צח על התפטרותו מדירקטוריון חמ"ל ועל ביטול ההסכם בין חמ"ל לבין חברת אורני.
2. היו אלה גרוס שפתחו במתקפה משפטית על צח, בתובענה שהגישו כנגדו וכנגד חברת אורני, על סך של כ-2.3 מליון ש"ח. בתביעה נטען, בין היתר, לחוב של חברת אורני בספרי חמ"ל בסך של כ-466,000 ש"ח, וכן לאובדן הכנסה בסך של כ-1.5 מליון ש"ח בשל נטילת לקוחות ותחרות של חברת אורני בחמ"ל, בניגוד לדין ובניגוד להתחייבויותיו החוזיות של צח כלפיהם וכלפי חמ"ל.
קבוצת אורני (הכוללת את צח ואביו ראובן, חברת אורני ובלדן), הגיבה בתביעה בה נטען כי גרוס וקצב שלחו יד בכספי חמ"ל, וכי הדילול הראשון של בלדן להחזקה בשליש ממניות חמ"ל, נעשה על סמך מצגי שווא שעל פיהם חמ"ל סבלה כביכול באותה עת מקשיי אשראי. כן טען צח כנגד דילול חלקה של בלדן לשישית ממניות חמ"ל, פעולה שנעשתה על ידי גרוס וקצב בחודש יוני 2000, לאחר שצח הודיע על עזיבתו את החברה (להלן:הדילול השני).
בעוד ההליכים מתנהלים, רכשה ביום 31.12.2001 חברה בשם CWC החברה המרכזית בע"מ (להלן: החברה המרכזית), שבשליטת ה"ה: גרוס וקצב, את נכסי חמ"ל תמורת סך של כ-3.5 מליון ש"ח בהתאם להערכת שמאי שהוזמנה על ידם. צח טען כי המדובר בהברחת נכסי חמ"ל ועתר לסעדים שונים בקשר לכך.
עיקרי פסק דינו של בית משפט קמא
3. בתום הליך משפטי ארוך ומסועף, שהצריך הבאת עדים מחו"ל, קבע בית משפט קמא בפסק דינו כי ה"ה: גרוס וקצב הונו את חמ"ל ואת צח, בכך ש"ניפחו" באופן מלאכותי את מחיר המתמרים שנרכשו לצורך ייצור מאזני הגשר ששווקה חמ"ל. המתמרים נרכשו מספק בארה"ב בשם סנסורטרוניקס, באמצעות חברות בשליטתם של גרוס - חברה שבדית בשם מקסימה 2000 שמכרה את המתמרים לחברה שבדית בשם Western Steel (להלן:Western). נקבע כי המתמרים נרכשו מהספק בארה"ב במחיר של 400$, אך נמכרו לחמ"ל על ידי Western במחיר של 1,350$, ואת ההפרש בסך של 950$ למתמר שלשלו ה"ה גרוס לכיסם הפרטי. לא למותר לציין כי ה"ה גרוס הכחישו כל קשר לחברת Western, אך הקשר נחשף בהליך שהתנהל בבית משפט קמא, בין היתר, בעקבות עדותם של עדים שהובאו מחו"ל. עוד נקבע בפסק הדין, כי קצב, בהיותו חשב החברה, היה מודע למעשי התרמית בקשר לרכישת המתמרים.
בית המשפט בחן את מספר המתמרים שנרכשו על ידי חמ"ל ואימץ את הנתון של רו"ח זיו, ששימש בשעתו כרואה החשבון של חמ"ל, ממנו עולה כי נרכשו כ-700 מתמרים (נ/25 נספח כח/1 - הערכת שווי חמ"ל). נקבע כי בשל תרמית המתמרים חוייבה חמ"ל ביתר בסכום של 665,000$ לפי חישוב של 700 מתמרים שנרכשו X 950 דולר הפרש למתמר (אציין כי בכתב התביעה העמידה קבוצת אורני את תביעתה בראש נזק זה על סך של 800,000$). בית המשפט חייב את גבי ומיקי גרוס ואת קצב ביחד ולחוד לשלם לצח (וליתר דיוק לבלדן שבשליטתו) שליש מהסכום הנ"ל, דהיינו, 221,666$.
בית משפט קמא דחה את טענת צח כי יש לבטל את הדילול הראשון כך שבלדן תחזור ותהא בעלים של מחצית מניות חמ"ל. עם זאת, מצא בית המשפט כי היה בסיס מוצק להתנגדות צח לדילול השני ולדרישה להוספת בטוחות לחברה. משכך, ביטל בית משפט קמא את הדילול השני, ונקבע כי בלדן זכאית לשליש ממניות חמ"ל, ובהתאם היא זכאית לקבל מחמ"ל שליש מהסכום של 3,468,923 ש"ח ששולם לחמ"ל על ידי החברה המרכזית בתמורה לנכסיה - סך של 1,152,974 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 31.12.2001.
מנגד, נקבע כי חברת אורני חייבת לשלם לחמ"ל חוב בסך של כ-286,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. תביעת חמ"ל לאבדן הכנסה עקב התחרות ונטילת הלקוחות מצד חברת אורני נדחתה, משנקבע כי ביטול ההסכם על ידי חברת אורני נעשה כדין, וכן נדחתה טענתה לתשלום חוב של חברת אורני כלפיה.
קצב, ה"ה גרוס וחמ"ל חוייבו, ביחד ולחוד, לשלם לקבוצת אורני הוצאות משפט בסך של 200,000 ש"ח.
4. על פסק דינו של בית משפט קמא נסבים שני הערעורים המאוחדים שבפנינו, האחד הוגש על ידי גבי גרוס וחמ"ל (ע"א 7819/12) והשני הוגש על ידי קצב (ע"א 7562/12). קבוצת אורני הגיבה בערעור שכנגד.
הערעור שכנגד של קבוצת אורני
5. אקדים ואתייחס לערעור שכנגד של קבוצת אורני, הנסב על שלושה רכיבים והם: חיוב חמ"ל בתשלום שליש הסכום שנתקבל ממכירת נכסיה; דחיית התביעה לביטול הדילול הראשון; ומיעוט הסכום שנפסק כהוצאות ושכר טרחה. אדון ברכיבים אלה כסדרם.
6. חיוב חמ"ל בתשלום בסך של 1,152,974 ש"ח.
חיוב זה הוטל על חמ"ל ולטענת צח היה על בית המשפט לחייב בסכום זה את גבי גרוס אישית, באשר מכירת נכסי חמ"ל לחברה המרכזית נעשתה על ידו בסתר ואף בניגוד לצו מניעה שניתן על ידי בית המשפט.